למרות שניתוח הגדלת החזה הוא אחד מהניתוחים השכיחים ביותר ברפואת הכירורגיה הפלסטית (כמעט שני מליון ניתוחים בשנה), אחוז הסיבוכים בו הוא נמוך ואפילו אפסי. יחד עם זאת, לפני שאת ניגשת לניתוח (כמו לכל ניתוח) כדאי שתקחי בחשבון את הסיכונים הטמונים בו.
לפני הניתוח הרופא הפלסטי מבצע בדיקה קלינית על המנותחת. לחץ דם נמוך או גבוה, רגישות לחומר ההרדמה או אלרגיות שונות יכולים להוביל למסקנה כי ביצוע הגדלת חזה מסוכנת לאישה ועדיף שלא לבצעה. לאחר מכן נעשית בדיקה מקפת על השד עצמו, מבחינת איכות העור ועובי הרקמה ומיקום הפיטמה ביחס לקפל התת שדי ומרחקה מהגבול העילון של עצם החזה. לפני הניתוח מקבלת האישה טיפול אנטיביוטי תוך ורידי במינון גבוה.
גם אם נקבע כי האישה כשירה ולניתוח והגדלת החזה מבוצעת בהצלחה, עדיין קיים סיכון קטן כי יתגלו אחריו סיבוכים. הסיבוכים השכיחים ביותר קשורים לשטפי דם וזיהומים, אך גם אלו קורים פעם אחת ל- 800 ניתוחים. סיבוכים אלו נובעים בעיקר מפיתוח רגישות גבוהה אצל המנותחת לחומר הסיליקון ממנו עשויים השתלים. במקרה כזה, יש להוציא זמנית את השתל לתקופה של מספר חודשים.
אחד מהסיבוכים המוכרים הוא התקשות השתל – תופעה הנקראת התכווצות קופסית. לרוב מדובר בתופעת לוואי לא מזיקה הנעלמת לאחר מספר חודשים ונמצאת בשכיחות של 5 אחוזים אצל המנותחות. סיבוך נוסף יכול להיגרם מדליפת הסיליקון מהשתל, אך תופעה זו חלפה כמעט כליל מניתוחי הגדלת החזה, עקב השיפור בעובי מעטפת השתל ובצמיגות הפנימית של הג'ל ממנו הוא עשוי.
חוק זכויות החולה מחייב את הרופא המנתח להביא לידיעתה של החולה את כל הסיכובים האפשריים וכך לאפשר לה לשקול את הסיכונים מול סיכויי ניתוח ההגדלה. חשוב לדעת כי החתמת המטופלת זמן קצר לפני הניתוח אינו נחשב מבחינה משפטית, כי יכול להיות שהיא עשתה זאת מסיבה לא מודעת. על כן, יש לבצע את ההחתמה בצורה רציונאלית זמן רב ככל הניתן לפני הניתוח.